Gustave Dore etchings. תחריטים של גוסטב דורא

From the Torah section of the Bible. All images in the form of PDF in the folder. The titles of the images and the corresponding place of the story in the Torah are shown above the images and in the folder next to the images' own titles. The images are my own scans, from the 1866 edition of La Grande Bible de Tours.

If you click on this image, a free download of all 136 images will fall into your lap. After clicking, all the images will be uploaded to you. In zip format. The free download is for the promotion of my website.

You can view the images below, one by one, and download or copy them as you wish.

*G ustave Doré (1832–1883) was a prolific 19th-century French artist known for his dramatic and imaginative illustrations for books, including Dante's Inferno, the Bible, and Don Quixote. He was also a successful painter and sculptor, launching his career at age 15 as a caricaturist in Paris.

Early life and career

Born in Strasbourg, France, Doré was a child prodigy who started drawing caricatures at age five.

At 15, he moved to Paris and secured a contract to create caricatures for the newspaper Journal pour rire.

When his father died at age 17, Doré's illustrations supported his family, which fueled his commercial success.

Key contributions

Illustrations: Doré created an estimated 10,000 illustrations throughout his career, often working with wood-engravers to produce lavish editions of literary classics. His work influenced how characters like Don Quixote and Puss in Boots are visually represented today.

Painting: He produced large-scale religious and historical paintings that were displayed in his gallery in London.

Sculpture: In his later years, he also created sculptures, most famously the monument to novelist Alexandre Dumas in Paris.

Legacy

Doré's work is celebrated for its imaginative and often dark fantasy style.

While he achieved great fame as an illustrator, some critics felt his paintings and sculptures received less critical acclaim.

He died in Paris at age 51 in 1883.

A I-סקירה כללית המופעלת על ידי בינה מלאכותית

גוסטב דורה היה אמן גרפי צרפתי, אמן גרפי מפורסם ומאייר ספרים בעל מוסר עבודה גבוה. פול גוסטב לואי כריסטוף דורה נולד ב-6 בינואר 1832 בשטרסבורג. מגיל חמש הוא צייר את העולם סביבו באמנותיות, ביד בטוחה ובכישרון לא קטן, וכל סיפור וסיפור ששמע הפך מיד לתמונה תחת ידו. כשלמד לכתוב, הוא צייד את מכתביו באיורים שיצר בעצמו. בגיל שלוש עשרה, עולם המיתולוגיה היוונית-רומית, מלא התרגשות, אלמנטים פלאיים וגיבורים, כבש את דמיונו, והוא צייר את סיפור האהבה של אודיסאוס והנימפה קליפסו, ולאחר מכן הכין אלבום ציורים על מעשיו של הרקולס. להוריו היו דעות שונות מאוד לגבי עתידו של בנם: אביו, מהנדס, זלזל בו וראה בקריירה האמנותית כחסרת טעם, בעוד שאמו תמכה בו והעריצה את גאונותו של בנו. טיול קצר לפריז בשנת 1847 החליט לבסוף שציור יהיה חייו של דורה: הוא ראה כמה תחריטים בחלון הראווה של מו"ל וחשב שהוא יכול לעשות משהו כזה. למחרת, הוא הלך למו"ל עם כמה רישומים, התחזה לשליח, והגיע עד לעורך הראשי, לו הראה את עבודותיו. הוא הצליח להרשים את שארל פיליפון, המו"ל של Charivari, Caricature ו-Journal pour Rire, שגרם לילד לצייר במקום כמעין ניסיון. זה לא גרם לדורה בעיות, ופיליפון הציע מיד לאביו של הילד חוזה בלעדי לשלוש שנים. על פי תנאי החוזה, דורה ימסור שני רישומים בשבוע, ורק המו"ל יכל לפרסם את עבודותיו. האב הקודר נאלץ להרכין את ראשו לגורלו, ובנו נשאר בפריז, שם פורסם עד מהרה אלבומו של הרקולס. הקריקטורות שלו, שזכו להצלחה רבה, פורסמו ברציפות על ידי Journal pour Rire, ובנוסף להכנסתו, הוא למד בליסאום קרל הגדול, תוך שהוא משפר ומשפר ללא הרף את סגנונו, תוך לימודי דפוס וליטוגרפיה. כתוצאה מכך, הוא עבר בהדרגה מקריקטורות ליצירת איורים, וגם הפך למשתף פעולה של המגזין המאויר L’Illustration. סגנונו השתנה במקביל, הוא זנח את עיוותי הקריקטורות, ותמונותיו הדמיוניות והרומנטיות כללו יותר ויותר מאפיינים ביזאריים, סצנות חלומיות ומיסטיקה. עבודתו הראשונה שגרמה לתהודה רצינית הייתה האיורים המלאים למהדורה הצרפתית של ביירון שפורסמה בשנת 1853, ושנה לאחר מכן פורסמו עבודותיו של ראבלה עם רישומיו של דורה. מאז ואילך, הוא הקדיש את עצמו לחלוטין לאיורי ספרים, ועבד בפריון חסר תקדים, כשהוא יוצר רישומים עבור יצירות ספרותיות שונות, שהדגישו את עושרם של טקסטים אלה עם עולמם הפליא והקסם הרומנטי שלהם. בשנת 1855 הוא צייר 425 רישומים עבור "סיפורי השוטה" של בלזק, ולאחר מכן בשנת 1861 הוא אייר את פרק "התופת" ב"קומדיה האלוהית" של דנטה, ואחריו 377 רישומים עבור "מינכהאוזן" ולאחר מכן עבור "דון קישוט", עבורם קיבל שכר שיא לתקופתו. הצלחתו הייתה עד אז בת לוויה קבועה שלו, וזו שודרגה עוד יותר בזכות איוריו לתנ"ך ולמשלותיו של לה פונטן.

מלווה בגרפיקה על פני עמוד שלם מאת גוסטב דורה. הצייר הצרפתי המפורסם בעולם אייר יצירות מופת רבות של ספרות העולם, אך כרך זה בולט ביניהן, המכיל 233 יצירות יוצאות דופן. הן כלולות גם בתנ"ך קאסל משנת 1704 (שפורסם בפועל בנירנברג), כמו גם בגרסתו המתוקנת מאה שנה מאוחר יותר, כך שהציטוטים שנלקחו משם הם משנת 1704. גם משליו של ז'אן דה לה פונטן התאימו בצורה מושלמת לסגנונו של דורה. הצרצר והנמלה, העורב והשועל, השועל והענבים – ונוכל למנות את הסיפורים האהובים עלינו מילדותנו. הכרך העצום מכיל את כל משליו של לה פונטן בחרוזים. החריטות והרישומים הציוריים והדמיוניים מחיים את המשלים המפורסמים, שהם לא רק מלמדים ולא רק סיפורי בעלי חיים, אלא גם שירים אמיתיים, וחלקם נמנים עם היצירות היפות ביותר של שירת האלגיה הצרפתית. בינתיים, הוא יצר גם ציורי שמן וצבעי מים בנושאים דתיים והיסטוריים, אך אלה לא זכו לאישור הציבור.

לפיכך, דורה עזב את פריז נעלב מעט בשנת 1867 ועבר ללונדון לזמן מה. הקהל הלונדוני קיבל אותו בהתלהבות, ותערוכתו בשנת 1867 זכתה לביקורים רבים, וכך גם גלריית דורה שנפתחה שנתיים לאחר מכן. במהלך שהותו בלונדון, הוא הפיק אלבום עם הסופר בלנשארד ג'רולד בשם "לונדון: עלייה לרגל", שספג ביקורת רבה על רישומיו בגוונים כהים, שחשפו את סבלם של פועלים, אנשים רגילים ואת עולמם המדכא של השכונות העניות. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה של 1870 והקומונה, הוא שהה בורסאי, וצייר בעיקר תמונות לאומניות וצייר קריקטורות פוליטיות. בעשור האחרון לחייו החל לפסל, אך לדברי מבקרים, דמיונו חסר תקדים כאילו אבד ביצירות אלה, פסליו היו חסרי חיים, מיושנים ומחשבות קלאסיות. בשנת 1881 הוא ספג מכה קשה, ואיבד את אמו, שסיפקה לו את האווירה הביתית השקטה הדרושה ליצירתיותו לאורך כל חייו. הוא התמודד עם בעיות לב.

מאותו רגע ואילך, האמן לא באמת הצליח למצוא את עצמו. ב-14 בינואר 1883, הוא ארגן ארוחת ערב מפוארת לחבריו, שמבחינת מראה דמתה ביותר לסעודת לוויה, ובסופה נשא דורה הספד של ממש. זה היה כאילו חש את הסוף, כי 9 ימים לאחר האירוע, ב-23 בינואר, הוא נפטר מהתקף לב. הוא נטמן בבית הקברות פר לשז בפריז, ודומה הצעיר נשא את הנאום ליד הקבר.

https://maritbenisrael.wordpress.com/tag/%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%91-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94/

https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007260523005171