NOE's Ark

The story of the deluge

ON THE WATER

Following the epic of Gilgamesh

Arthur Franz Eduard Ungnad's translation of the Gilgamesh Epic XI into German from the original cuneiform. from his board. From there, following the translation by Sándor Weöres. The same tablet was translated into English in 1872 by George Smith, an assistant at the British Museum . Significance: It contains the Babylonian version of the Flood story, which bears a strong resemblance to the biblical story in Genesis.

Tablet XI of the Epic of Gilgamesh, known as the "Flood Tablet, AI-powered overview

The image on the right is an engraving by Gustave Dore, from a Bible publication.

Tablet XI of the Epic of Gilgamesh, known as the "Flood Tablet," is housed in the British Museum in London. It is a Neo-Assyrian clay tablet inscribed with the Babylonian account of the Flood and was discovered at Kouyunjik, Iraq.

Key details about the tablet:

Collection: The British Museum .Object ID: K.3375

Origin: The tablet was found in Kouyunjik, Iraq, and dates to the Neo-Assyrian period. The first Gilgamesh-like flood tablet was discovered by Hormuzd Rassam in Nineveh.The image on the right is an engraving by Gustave Dore, from a Bible publication.

The gods gathered and decided to send a flood of water on the sinful world. There was Anu, the father of the gods, Enlil, the king of the gods, their ambassador, Nimurta, the god of war, and Ennugi, the prince of the underworld. But there was also the bright-eyed Ea, the god of wisdom, who loved people and who told the pious Utnapisti what the gods were planning. . "Son of Ubara-Tutu," said the god to Utnapisti, "destroy your house and build an ark instead, don't worry about your wealth, be happy if you can save your life." But take all kinds of living things with you into the ark! Utnapisti answered the god: - I understood your words and I will act accordingly. But what shall I say in the city to the people and the elders of the city, if they see my preparation? Then Ea instructed the man he decided to save in this way: - Tell them this: "I see, Enlil, the god of Nippur is angry with me, so I can no longer stay here in your city, in the land of Enlil. I am going to the holy waters of the sea, so that Ea, I will dwell with my lord. But the gods will send you a rain of wealth, following which the harvest will be more abundant." At dawn the next day, Utnapisti got to work as Ea had told him. On the fifth day he already planned the shape of the ark, the walls were one hundred and twenty cubits high, the roof was one hundred and twenty cubits wide, he built six stories, seven on the outside and nine on the inside

division road. Before sunset, the ark was ready, Utnapisti held a farewell party, presented a sacrifice to the gods and offered wine, meat and oil to the people. Then he loaded the ark and loaded it with everything he had, silver and gold and all kinds of animals. He brought his whole family and clan, and all kinds of craftsmen with them, into the ark. Samas, the sun god, marked it as such

the time of departure: - One night the one who sends darkness into the world will rain wheat: then get on the boat yourself and lock the door tightly! This time has come: the one who brings darkness to the world, one night rained wheat on the ground, but soon the sky was covered by such dark clouds that Utnapisti was afraid to look up at them. He got on the boat, locked the door and entrusted himself with all his possessions to Puzur-Amurri, the boatman. At dawn, Adad, the god of the storm, thundered from a black cloud, before him went the messengers of the gods, Sullat and Hanis, crossing mountains and valleys; Irragal, the god of the underworld, tears down the pillars, Nimurta, the god of war, sweeps away the dams, the underworld gods called the Annunaki take torches and flood the distant land with a terrible light. Adad reaches up to the sky and covers everything in darkness and smashes the earth like a vile earthen vessel. Even the gods themselves were filled with fear by the terrible storm, they fled to the sky to Anu and crouched down by the wall like startled dogs. Istar, the beautiful-voiced goddess, screamed in pain: - How could I contribute to this destruction in the council of the gods! After all, I gave birth to people myself, and now they are swarming like fish in the sea! and they figured it out like flies. Istar also came and raised her precious jewels and said: - Listen, gods, as I will not forget the precious jewel around my neck, I will never forget these days. Let all the gods come to the sacrificial feast, but let Enlil stay.

*סיפור המבול

בַּמַּיִם בעקבות האפוס של גילגמשתרגומו של ארתור פרנץ אדוארד אונגד של האפוס גילגמש XI לגרמנית מהכתב המקורי. מהלוח שלו. משם, בעקבות התרגום של סנדור ויאורס. אותו לוח תורגם לאנגלית בשנת 1872 על ידי ג'ורג' סמית, עוזר במוזיאון הבריטי. משמעות: הוא מכיל את הגרסה הבבלית של סיפור המבול, אשר דומה מאוד לסיפור המקראי בבראשית.

האלים התאספו והחליטו לשלוח מבול מים על העולם החוטא. היו שם אנו, אבי האלים, אנליל, מלך האלים, שגרירם, נימורטה, אל המלחמה, ואנוגי, נסיך העולם התחתון. אבל היה שם גם אאה בעלת העיניים הבהירות, אל החוכמה, שאהב אנשים וסיפר לאוטנאפיסטי האדוקים את תכנוני האלים. "בן אובארה-טוטו," אמר האל לאוטנאפיסטי, "הרס את ביתך ובנה תיבה במקום זאת, אל תדאג לעושרך, היה מאושר אם תוכל להציל את חייך." אבל קח אתך את כל מיני יצורים חיים לתוך התיבה! אוטנאפיסטי ענה לאל: - הבנתי את דבריך ואפעל בהתאם. אבל מה אגיד בעיר לעם ולזקני העיר, אם יראו את הכנתי? אז הורה אאה לאיש שהחליט להציל בדרך זו: - אמור להם כך: "אני רואה, אנליל, אל ניפור כועס עליי, ולכן איני יכול עוד להישאר כאן בעירך, בארץ אנליל. אני הולך למים הקדושים של הים, כדי שאאה, אשכון עם אדוני. אבל האלים ישלחו לך גשם של עושר, ולאחר מכן הקציר יהיה שופע יותר." עם שחר למחרת, אוטנפיסטי החל לעבוד כפי שאאה אמר לו. ביום החמישי הוא כבר תכנן את צורת התיבה, הקירות היו בגובה מאה ועשרים אמות, הגג היה ברוחב מאה ועשרים אמות, הוא בנה שש קומות, שבע מבחוץ ותשע מבפנים

דרך חלוקה. לפני שקיעת החמה, התיבה הייתה מוכנה, אוטנפיסטי ערך מסיבת פרידה, הביא קורבן לאלים והציע יין, בשר ושמן לעם. לאחר מכן הוא העמיס את התיבה והעמיס אותה בכל מה שהיה לו, כסף וזהב וכל מיני בעלי חיים. הוא הביא את כל משפחתו ומשפחתו, וכל מיני בעלי מלאכה איתם, אל התיבה. סמאס, אל השמש, סימן זאת ככזה

שעת היציאה: - לילה אחד, זה שמביא חושך לעולם ימטיר חיטה: אז עלה בעצמך לסירה ונעל את הדלת בחוזקה! הגיע הזמן: זה שמביא חושך לעולם, לילה אחד המטיר חיטה על האדמה, אך עד מהרה כוסו השמיים בעננים כהים עד שאוטנאפיסטי פחד להביט בהם. הוא עלה לסירה, נעל את הדלת והפקיד את כל רכושו בידי פוזור-אמורי, הספן. עם שחר, אדאד, אל הסערה, רעם מענן שחור, לפניו הלכו שליחי האלים, סולאט והניס, חוצים הרים ועמקים; איראגל, אל העולם התחתון, הורס את העמודים, נימורטה, אל המלחמה, מטאטא את הסכרים, אלי העולם התחתון הנקראים אנונאקי לוקחים לפידים ומציפים את הארץ הרחוקה באור נורא. אדאד מושיט יד אל השמיים, מכסה את הכל בחושך ומנפץ את הארץ ככלי חרס נתעב. אפילו האלים עצמם נמלאו פחד מהסערה הנוראית, הם נמלטו אל השמיים אל אנו והתכופפו ליד הקיר כמו כלבים מבוהלים. איסתר, האלה בעלת הקול היפה, צרחה בכאב: - איך יכולתי לתרום להרס הזה במועצת האלים! הרי אני בעצמי ילדתי ​​אנשים, ועכשיו הם רוחשים כמו דגים בים! והם הבינו זאת כמו זבובים. איסתר גם באה והרימה את תכשיטיה היקרים ואמרה: - הקשיבו, אלים, כשם שלא אשכח את התכשיט היקר סביב צווארי, לעולם לא אשכח את הימים האלה. שיבואו כל האלים לסעודת הקורבן, אבל אנליל תישאר.

Noah's Ark.

Download • 143KB